כשמדברים על מיסוי בינלאומי, כולם ישר קופצים לשאלה איפה משלמים פחות. בפועל, השאלה החשובה יותר היא איפה אתה נחשב תושב לצורכי מס, ומה יקרה אם הרשויות יחליטו שאתה תושב שלהן. תושבות מס לא נקבעת רק לפי דרכון או כתובת. היא נקבעת לפי מרכז חיים, דפוסי שהייה, קשרים כלכליים ומשפחתיים, ולעיתים גם לפי אופן שבו התנהלת בפועל מול בנקים, חברות ביטוח ומעסיקים.
הבעיה הלא בנאלית מתחילה כשאדם חי בין מדינות: עבודה מרחוק, בני זוג בשתי מדינות, ילדים במערכת חינוך אחת ונכסים במדינה אחרת. אלה מקרים שבהם אפשר להיתפס כתושב בשתי מדינות במקביל, ואז נכנסים מבחנים שמכריעים. התוצאה יכולה להיות דרישה לדיווח כפול, דיונים מול הרשויות, ולעיתים גם צורך בהליך שמסדיר את המעמד.
עו״ד דורון לוי מלווה מצבים שבהם אנשים חשבו שהם כבר יצאו מתושבות מס, אבל השאירו "עקבות" שמחזירים אותם פנימה: שימוש תדיר בכרטיסים ישראליים, ניהול עסק בפועל מהארץ, או החזקת דירה שמשמשת אותם יותר ממה שהם הודו לעצמם. בעולם הזה, תכנון נכון הוא לא התחכמות אלא סדר, תיעוד וקבלת החלטות עקבית.
